מהפכה של אהבה: פוליאמוריה, גדילה ואחריות אישית

20/07/2020
פוליאמוריה

יש איזשהי נטייה כללית לשטחיות כשאנו מדברים וכותבים על פוליאמוריה. בין אם זה במדיה, שם הסיקור על פוליאמוריה בדרך כלל יהיה "פיקנטי" או מוסרני,  בשיחות עם חברים מונוגמיים שמסתקרנים מאורח החיים החדש שלנו ואפילו בדיבור שלנו עם עצמנו, שהוא החשוב ביותר. כמו שחלקכם כבר גיליתם, פוליאמוריה יכולה להיות מסע נפלא של גדילה אישית וחופש- ואנחנו לא מנסים למכור לכם תאוריה רוחנית או ניו אייג'ית. מדובר כאן בראייה של ריבוי אהבות כמסע פסיכולוגי מסעיר לגילוי הגרעין של העצמי האמיתי- מסע שטבורו קשור בלשאול את עצמנו את השאלות הנכונות.

מדוע הפכתי פוליגמית? למה בחרתי דווקא בדרך הזו? לשאלה הזו המון תשובות מגוונות, אך בכל התשובות יש פוטנציאל מהפכני כלשהו. הרבה אנשים יגידו לכם שלאחר כמה שנים רצופות של עבודה קשה, ילדים, ניקיונות, חופשות ביוון וארוחות משפחתיות ומאות ואלפי לילות של חזרה אל זרועות בן הזוג המוכר והידוע החלה להתפתח בהם תחושה של מחנק. המחשבה על עוד ימים רבים כאלה במיטה האחת והיחידה של המונוגמיה ("עד שהמוות יפריד בינינו", וזה הכל) מזעזעת אותם וגורמת להם לחפש "אלטרנטיבות". זוהי לא רק המונוגמיה שמפחידה אותם, אלא כל מה שקשור בה: תחושת המחנק של החיים הבוגרים בעידן המודרני, שמבקשת ממך לתזז, לעבוד, לצאת לחופש פעם בשנה ואז למות. הפוליאמוריה היא מרד, מהפכה. 

מנגד, יש את אלו שבשבילם פוליאמוריה היא דרך להפיץ את האהבה שלהם לכמה שיותר אנשים בעולם. הם נולדו נפשות חופשיות ותמיד היו קצת "חריגים" בהתעסקות שלהם בדברים רוחניים ש"מעבר". גם בשבילם הפוליאמוריה היא מהפכה- הרי כל ההוויה שלהם היא מהפכה בפני עצמה, אנטיתזה לחיים חומרניים וקפיטליסטיים.  

ויש את אלו פוליאמוריה בשבילם היא שחרור מכל מה מה ש"הנורמה" כפתה עליהם בטענה שזה "הטבע"- בין אם זו העובדה שהמגדר שלהם חייב להיות מותאם למין שלהם, או העובדה שמערכת יחסים מונוגמית בין גבר לאישה יחידים היא "מה שנכון לנו בתור בני אדם". האנשים האלו הרגישו שהאמת לא נמצאת בקטבים מנוגדים של  גבר-אישה או בנוקשות של הזוגיות המונוגמית, אלא ברצף פלואידי ובלתי מגביל. פתיחות וחופש מחשבתי היא המהפכה שלהם. 

זה לא משנה מה היו התנאים שגרמו לה: כדי שהמהפכה תצליח באמת צריך לדעת איך לבנות את היסודות למה שמגיע אחריה. כלומר, לא מספיק רק להחליט "לשבור את הכלים" של המונוגמיה ולצאת לדרך חדשה, שונה. כדי שמערכת יחסים פוליאמורית תיטיב איתכם, צריך לדעת לבצע מערכת של התאמות נפשיות ופסיכולוגיות אל המצב החדש. מערכת ההתאמות הזו, מנסיוננו האישי, תביא אתכם אל צמיחה וגדילה אישית. 

יש כאלו שיגידו שזה בלתי אפשרי כי התפתחות פסיכולוגית אמיתית יכולה להגיע רק בזוגיות מונוגמית. הם מתארים את החיים כמסע ארוך אליו יכול להתלוות רק אדם אחד, שאפשר לצלול לעומקים אמיתיים רק עם אדם אחד- עם יותר מזה זה לא פשוט לא אפשרי. אבל אולי כדי להכיר את עצמנו לעומק אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו עם מצבים מורכבים ושאלות מורכבות וכואבות- כאלו שרק הפוליאמוריה מסוגלת לשאול? 

השאלה הראשונה והמרכזית ביותר שמציבה תחילתה של המהפכה הפוליאמורית בחיים של אינדיבידואל היא: מה אני רוצה? אורח החיים הפטריאכלי הבורגני מלמד אותנו להדחיק את השאלה הזו כל הזמן כדי שלא נכנס ללחץ מהעובדה שאנחנו אף פעם לא עושים מה שאנחנו רוצים אלא רק מה שהחברה והסוכנים שלה (הורים, בית ספר, הממשלה, הנורמות) מבקשים מאיתנו. יכול להיות שהשאלה הזו תעלה לראשונה ברגעים הראשונים ממש של היחשפות לרעיון הפוליאמורי, באתר ההכרויות, בדייט הראשון ואפילו בפעם הראשונה שאתם נמצאים במגע מיני עם מישהו או מישהי שאתם מעוניינים בו.

השאלה הזו רלוונטית בעיקר לנשים במערכת יחסים פוליאמורית. הרבה פעמים הרצונות של נשים במערכות יחסים מונוגמיות פשוט "נעלמות". כדי שתוכלי להרגיש נוח במערכת יחסים פוליאמורית את תהיי חייבת לשאול את עצמך- מה אני מחפשת? מה אני אוהבת? מה מענג אותי? מהם הגבולות שלי? מה את רוצה לעשות? וכמובן- מה אני רוצה? רק לאחר שתשאלי את עצמך את השאלות האלו תוכלי לדבר עליהם בפתיחות עם בני זוגך או בנות זוגך. פוליאמוריה ללא שיח פתוח ומכיל היא כמו דג מחוץ למים, כמו מהפכה ללא יום שאחרי. השיח הוא משהו שמתפתח- הוא לא משהו שמגיע בהתחלה של הזוגיות הפוליאמורית, הוא משהו שצריך להתאמן עליו.  מה קורה עד אז? ברוב המקרים הפוליאמוריה יכולה להציף רגשות קשים של קנאה ורגשי נחיתות.  

אלו שמתארים את עולם הפוליאמוריה והיא כנראה תציף את הרגשות הקשים האלו- אבל מי אמר שרגשות קשים הם דבר שליליים? רגשות קשים תורמים לצמיחה האישית. ביחד עם השאלה "מה אני רוצה", פתאום תכירו את עצמכם יותר. זה השילוב הזה של רגשות קשים ושאלות שיגרמו לזה שהחופש המחשבתי הופך להיות מה שמנחה אתכם- ולא מה  שאמרו לכם לחשוב. רבדים שלמים בחיים שלכם עלולים להשתנות- העיסוק המקצועי, החיים החברתיים, המראה החיצוני, ההעדפות המיניות ועוד. לפוליאמוריה יש את הפוטנציאל לגרום לכם להסתנכרן סוף סוף עם הקצב של התוף הפנימי שלכם. ומה יותר חשוב מזה? בסופו של דבר, הבן זוג המושלם, בן הלוויה האידיאלי- נמצא בתוך עצמך.  

חזרה למגזין
טעינה
טעינה